ציטוטים

"אני מגיע לכאן היום, לא כי אני אוהב את האפריקנים ולא כי יש לי איזשהו קשר אליהם, אלא בשל העובדה שאני מכיר את התחושה של להיות רעב וחסר בית".

„אנו בני העם היהודי שסבלנו מרדיפות ומהתעלמות העולם לגורלנו, הגענו ארצה כפליטים. חלילה לנו להתעלם מסבלם ומצוקתם של עמים אחרים".

„אני חושב שהטרגדיה הגדולה ביותר של השואה לא היתה רק אובדן של שישה מיליון יהודים, חייהם של אחיותיי, אבי ובני משפחה רבים אחרים, אלא שלקחי השואה לא נלמדו. שיש הרבה מקרי רצח עם מאז. אני חושבת שזאת הטרגדיה האמיתית. העולם אמר ‚לעולם לא שוב‘, אבל במקום זאת, שוב ושוב, אנו רואים את הזוועות האלה נגד אנשים חפים מפשע. זה באמת החלק העצוב.“

"אני נזכרת בבריחה ממקום אחד למשנהו ובעצם בהיותי פליטה, כך שהאהדה שלי באמת הולכת לפליטים, ואני לא רוצה להגביל את האהדה הזאת לעמי בלבד. אנחנו פליטים בעצמנו, כי בשנות השלושים והארבעים מצאנו את כל השערים סגורים בפנינו. כשאתה רואה את מה שקרה בתחנת הרכבת בבודפשט, אתה לא יכול לשכוח את הרכבות שהובילו את היהודים אל מותם, ואני חושבת שאם יש דבר אחד שאנחנו צריכים ללמוד - או שרבים מאתנו למדו מן השואה - היא קדושת חיי האדם".

„אף אחד לא לוקח את הילד שלו בסירה רעועה כיצד לחצות את הים התיכון, אלא אם הם נואשים".

"הרפוליקה של קובה זכאית לבחור את איכות המהגרים המתאימה ביותר להתפתחות האוכלוסייה, התעשייה והמסחר שלה, תוך סיווג כל מהגר כיעיל או לא יעיל ללאום שלנו".

„אנחנו שומעים הרבה על מבקשי המקלט, על הפליטים, אבל מעט מדי שומעים אותם, מה יש להם לומר [...] קשה יותר לשנוא, לפחד ולגרש את מי שמביטים בעיניו ושומעים את סיפורו, גם אם לרגע".

"להיות פליט זו לא בחירה שאדם עושה"
"אדם שברח מרדיפה זכאי להגנה"

"מהגרים ופליטים אינם חיילים בלוח השחמט של האנושות. הם נשים, ילדים וגברים אשר שעזבו או נאלצו לעזוב את בתיהם מסיבות שונות, בעלי תשוקות לגיטמיות לידע ולהנאה, אך יותר מכל - לחיות".

"אם אינך יכול לדמיין את עצמך בתוך אחת הסירות הללו, יש בך משהו חסר. הם גוססים למען חיים ראויים".

"המפתח לבעיית ההגירה חייב להיות התרומה שהמהגרים יכולים לתרום להתפתחות האוכלוסייה, לרווחתה ולתרבות של המדינות אליהן הם מהגרים".

"על כף המאזניים באוויאן עמדו חיי אדם, וגם וההגינות והכבוד העצמי של העולם המתורבת. אם כל מדינה שיוצגה באוויאן היתה מוכנה לקבל 17000 יהודים בבת אחת, כל יהודי הרייך היו יכולים להינצל. [...] ועידת אוויאן החלה בתקוות גדולות, אך המשתתפים בה נכשלו במבחן התרבות. העולם המתורבת הסתתר תחת גלימה של דבקות נוקשה בחוק".

״פליטים הם ההתגלמות של 'פסולת אנושית', ללא פונקציה שימושית שהם יכולים למלא בארץ שאליה הגיעו ושבה יישהו באורח זמני, וגם ללא כוונה או סיכוי ריאלי לשלבם בתוך הגוף החברתי החדש״.

״כאשר אנו מתבוננים בפניו של כל פליט, אך בעיקר אצל ילדים ונשים, אנו חשים את סבלם. לבן אנוש אשר מצבו טוב יותר יש את האחריות לעזור להם. אבל מצד שני יש יותר מידי ברגע זה…״

"קרוב למדי שכל המדינות, וגם המדינה הזאת, יכולות לספוג מספר רב יותר של פליטים בודדים מאשר עכשיו. מבלי לסבול מקשיי עיכול כלכליים או פוליטיים".

"ההתנגדות הנחרצת והחריפה ביותר להגירה מבוססת על ההנחה ששוק העבודה גדוש וכל תוספת רק תחריף את בעיית האבטלה. שכיחות האבטלה משמשת כטיעון לעידוד הגירה ומניעת קליטת מהגרים."

"ביש מזל [או פורענות, או אסון] יוצר סטיגמה לאדם [הסובל] כמו צרעת. למשך זמן קצר - זמן קצר מאוד - הוא מביא לחמלה [כלפי האדם], אבל במהרה הוא מביא לחוסר סבלנות , ובסופו של דבר לדחיה ותחושת רתיעה וגועל. אנשים, הרואים בדברים ההכרחיים סגולה, נוטים עוד יותר לראות סבל זר כפשע".

"אין חברה ומדינה שיכולה לקחת על עצמה את האחריות האדירה של טיפוח אלפי ילדים חסרי-אם, ממורמרים ונרדפים של זרים בלתי רצויים, ומצפה שניתן יהיה להמיר את נשמותיהם לאזרחים נאמנים ואוהבים [...] ילדים חסרי אונים, חסרי ישע מתקבלים כפליטים [...] אני משוכנע שהם יהפכו למנהיגי המרד וימנעו מילדי את זכותם לעבוד את האל, את חופש הדיבור ואת החיים, החירות והרדיפה אחר האושר".