דף הביתועידת אוויאןשלב 2: שחזור ועידת אוויאןדף עבודה: עיתונאים

דף עבודה: עיתונאים

משימה

אתם צוות של עיתונאים מרדיו פראגבוועידת אוויאן. לאחר כ-15 דקות, עליכם להציג את עצמכם בפני המשלחות ולבקש שתסברנה בקצרה מהם הטיעונים המרכזיים שלהן.   בינתיים, קראו בעיון  את הנתונים להלן, וכן את הטיעונים שהעלו הארגונים היהודיים ואת  המסרים מגרמניה הנאצית.  הכינו שידור רדיו קצר המסכם את העמדות השונות וחישבו כיצד הן קשורות לנתונים שבחנתם. השתמשו בציטוטים וציינו זאת עבור קהל המאזינים.

שימו לב במיוחד לנקודות הבאות:

  • את מי המשלחות השונות מוכנות לשקול להכניס לארצותיהם?
  • מה הרקע המקצועי של האנשים הנרדפים, המבקשים לברוח מגרמניה?
  • מי אמור לממן את ההגירה?

ציטוטים בנושא ההגירה הכפויה של היהודים

מצד אחד יש לחץ עצום להגר, ומצד שני אפשרויות כניסת המהגרים לארצות אחרות מוגבלות מאוד“. [1]

שיעור גדול של יהודים בגרמניה (ויש לזכור שגם שיעור דומה בפולין ורומניה) תלוי לקיומו בכספי צדקה, שרובה מגיעה מחול. מקורות כספי הצדקה האלה אינם בלתי מוגבלים; יהיה זה אבסורד להניח שכל האוכלוסייה היהודית בגרמניה ואוסטריה יכולה להתקיים בעתיד על מימון הנתרם מארצות זרותכל עוד גרמניה נמצאת תחת המשטר הנוכחי, התקווה היחידה לכל יהודי גרמניה היא לעזובלמרבה הצער, לא זכורה בהיסטוריה תקופה בה ממשלות היו פחות מוכנות לקבל זרים כמו היום. אולי בסופו של דבר ממשלות יהיו מוכנות להגמיש [את תנאי ההגירה] לגבי פליטים שמביאים איתם הון משמעותי, אבל פליט חסר אמצעים עדין נתפס כעול וכנטל על ההכנסה הלאומית.” [2]

“… אם רשויות הרייך רצות לקדם הגירה רחבה של יהודי גרמניה, עליהן להסכים לשחרר את רכושם של המהגרים, ולאפשר הסדרי חילופין עם קהילות אחרות לשם מימוש מטרה זו“. [3]

 

[1] Evian Memorandum by the Council of German Jewry, July 1938, S. 4, in: Robert Weltsch Collection 1770-1997, LBI NY AR 7185 MF 491 Reels 1-31
[2] The Manchester Guardian, 5. Juli 1938, p. 10: „The Task at Evian“
[3] Memorandum of certain Jewish Organisations concerned with Refugees from Germany and Austria, S. 6, in: Robert Weltsch Collection 1770-1997, LBI NY AR 7185 MF 491 Reels 1-31

 

מערכי הגירה והכשרה מקצועית

היסטוריה קצרה של משפחת מאייר

ארנסט מאייראחיו הצעיר של אילזה מרקוסנולד בברסלאו ב-1918.  במהלך פרעות נובמבר (“ליל הבדולח“), כנופיות נאציות שברו את חלון החנות של המשפחה, והסחורה נבזזה. בבוקר למחרת, כוחות סער נאצים נכנסו לדירה ועצרו כמה מהגברים במשפחה. הם שוחררו אחרי שלושה שבועות, לאחר שהבטיחו להגר מגרמניה.  המשפחה קיוותה לנסוע לארצות הברית, אך היות ומקומם בתור לקבלת ויזה היה רחוק מאוד, הם החליטו לקנות כרטיס נסיעה באנייה סנט לואיס להוואנה שם יוכלו להמתין עד שיקבלו אישור כניסה לארצות הברית. כשהספינה הגיעה להוואנה ב-27 במאי 1939, הממשלה הקובנית אסרה על הנוסעים לרדת לחוף. אחרי שהספינה הוכרחה לשוב על עקבותיה לאירופה, הם ירדו לחוף בבלגיה ובשנה שלאחר מכן חיו כפליטים בבריסל. לאחר שגרמניה פלשה לבלגיה במאי 1940, הבלגים אסרו את ארנסט ובני משפחה אחרים כנתיני אויב“. לאחר תקופה בה השתמשו במסמכים מזויפים ובמקומות מסתור, בתחילת ינואר 1944 שכניהם לשעבר של אילזה ואלפריד הלשינו לשלטונות על כך שהם יהודים ועל מקום המצאם. מספר בני משפחה נשלחו לאושוויץ, שם נרצחו ארנסט מייר, אמו ואחרים. אלזה מרקוס שוחרר על ידי הצבא האדום ב-27 בינואר 1945, לאחר שהייתה שנה באושוויץ. היא עלתה לרכבת להולנד ומשם חזרה לבלגיה כדי להמתין לבני משפחה שאולי ניצלו, אך אף אחד לא שב. היא החליטה להגר לאצות הברית כדי להיות בקרבת אחיו של בעלה שנרצח, שהיה קרוב המשפחה היחיד שניצל. היא מעולם לא נישאה.

התברר שהדור היהודי הצעיר חייב להיות מוכן לעבוד בעבודות כפיים יצרניות בארצות אליהן מפנים את ההגירה; כמו כן, אלה שנאלצו לעזוב את המקצועות הישנים שלהם במסחר, צריכים לקבל הכשרה מחדש למקצוע שאליו יש יותר ביקוש בארץ אחרת, כדי שתהיה להם הזדמנות [תעסוקה] חדשה. הארגון היהודי  המרכזי בגרמניה, Die Reichsvertretung der Juden in Deutschland, צריך לפיכך להקים מרכזיםכדי להכשיר מחדש אנשים בין הגילאים 17-30 ומרכזיםעבור נערים ונערות בין הגילאים 14-18″. [1]

 

[1] Memorandum of certain Jewish Organisations concerned with Refugees from Germany and Austria, S. 6, in: Robert Weltsch Collection 1770-1997, LBI NY AR 7185 MF 491 Reels 1-31

 

נתונים אודות היהודים ש״ביקשו להגר״ (למעשה, גורשו על ידי הנאצים)

כאשר אתם בוחנים את הנתונים, זכרו שבמשך דורות רבים נמנע מיהודים לעבוד מקצועות שונים, כגון חקלאות. דבר זה גרם ליהודים רבים גם בתקופה המודרנית להתמקד במקצועות אחרים. על מנת לאפשר לפליטים היהודים לעמוד בדרישות המקצועיות של הארצות אליהן הם בקשו להגר, ארגונים יהודים שונים פתחו תכניות להכשרה מקצועית במטרה להכשיר את הפליטים כחקלאים, גננים, אחיות ועוד. במאי 1938 יותר מ-4000 יהודים השלימו לימודיהם במסגרות ההכשרה האלה.

כעת הציגו את עצמכם בפני המשלחות השונות ובקשו מהן לציין בקצרה את עיקר תנאי ההגירה שלהן.  רשמו דיווח קצר לשימושכם, ושלבו את המידע הזה עם המידע שלהלן

נקודת המבט הגרמנית (משרד החוץ הגרמני)

גרמניה הנאצית ניצלה את כישלון הוועידה כאמצעי להצדקת המדיניות האנטייהודית שלה.  דוגמא לכך הוא מזכר שכתב אמיל שומבורגדיפלומט ופקיד לענייני יהודים” (“יודנרפרנט“) במשרד החוץ הגרמני.

מקור: אמיל שומבורג: שאלת היהודים כגורם של מדיניות חוץ בשנת 1938, ברלין, 25 בינואר 1939.

Materials for Download