מאמצע המאה ה-19, יהודי גרמניה נהנו משוויון זכויות. למרות שהייתה בגרמניה מידה מסוימת של אנטישמיות, היהודים השתלבו היטב בחברה הגרמנית, תרמו לה מבחינה חברתית, תרבותית וכלכלית, וראו בגרמניה את ביתם.
מצב זה השנה באופן דרמטי כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933, והחלו ליישם את מדיניותם האנטישמית הקיצונית. מטרת הנאצים (לפני מלחמת העולם השנייה) הייתה לבודד ולרדוף את היהודים, במטרה לגרום להם לעזוב את גרמניה. היהודים איבדו את זכויותיהם האזרחיות והחוקיות, רבים מהם פוטרו ממקומות עבודתם או הוכחו לעזוב את מקומות לימודיהם. שלטונות המדינה החרימו את רכושם, ופעולות יומיומיות כגון ביקור בתיאטרון או בקולנוע או שימוש בתחבורה ציבורית הוגבלו או נאסרו עליהם לחלוטין, על מנת להדיר אותם מהמרחב הציבורי. הממשלה הנאצית פרסמה והפיצה ללא הרף תעמולה אנטישמית, וההתקפות האלימות על יהודים הלכו וגברו.
במרץ 1938 גרמניה הנאצית סיפחה את אוסטריה, ויהודי אוסטריה (שמנו כ– 180-200 אלף איש) הפכו גם הם לנתונים תחת שלטון הדיכוי הנאצי.
בעקבות מדיניות הרדיפות הנאצית רבים מהיהודים ניסו נואשות לעזוב את גרמניה ואוסטריה, אך רוב מדינות העולם נקטו במדיניות הגירה נוקשה ולא היו מוכנות לקבל פליטים במספרים גדולים, מה גם שרבים מהיהודים היו חסרי אמצעים עקב מדיניות הנישול הנאצית. עד סוף שנת 1937, 130 אלף יהודים הצליחו לברוח מגרמניה, אך 400 אלף יהודים עדין נותרו בה. [1]
בעקבות ההחמרה בבעיית הפליטים היהודים, והלחץ שהופעל במיוחד על ממשלת ארצות הברית לקבל את הפליטים, יזם נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט ועידה בינלאומית כדי לדון בדרכים לפתרון בעיית הפליטים היהודים מגרמניה ואוסטריה.
הועידה נפתחה ב– 6 ביולי 1938 בעיירה אוויאן בצרפת, וסוקרה באופן נרחב על ידי אמצעי התקשורת. נציגים של 32 מדינות ממערב אירופה, צפון ודרום אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד, השתתפו בוועידה. חשוב לציין שלמדינות המשתתפות הובטח מראש שהן לא יוכרחו לשנות את מדיניות ההגירה הקיימות שלהן בעקבות הוועידה.
[1] Die Verfolgung und Ermordnung der europäischen Juden durch das nationalsozialistische Deutschland 1933,1945, Band 2 Deutsches Reich 1938 – August 1939, Oldenbourg Wissenschaftsverlag München 2009, Hrsg. v. Bundesarchiv / Institut für Zeitgeschichte / Lehrstuhl für Neuere und Neueste Geschichte der Universität Freiburg
המדינות שהשתתפו בוועידת אוויאן, 1938
wikipedia, public domain.
גלויה תקופתית מאוויאן לה-בה, האתר בו נערכה הועידה הבין לאומית לנושא הפליטים בשנת 1938.
United States Holocaust Memorial Museum, courtesy of Martin Smith.
סרטון מוועידת אוויאן
מוזיאון השואה בוושינגטון
US-american representative Myron Taylor addresses the International Conference on Refugees at Evian-les-Bains, July 1938.
United States Holocaust Memorial Museum, courtesy of National Archives and Records Administration, College Park.
„בראש כיפת הזכוכית הירוקה של הקזינו – המזכיר תחנת–רכבת – התנוסס הדגל תלת–הצבעים של צרפת, כאילו על מהמרים גאוותו של הלאום הדגול; אפילו עתה, בשעת אחר–צהרים, הצטופפו מהמרים חסרי–סבלנות על מעלותיו הרחבות. בחוצות בתי–הקפה הקטנים ישבו אנשים שזופי–עור רבים וגמעו אפריטיף ירקרק… על טיילות האגם התנהלו זקנים וזקנות כבעד מצלמה מאיטה. עגלות–סוס כרכרו על הכביש שזיפותו נקי להפליא. ריחם של מימי–האגם נתערב בריחות הקלים, אך מתמידים, של גופרית ושוקולד, אותם תאומי–ריחות האופייניים לערי–מרחצאות עתיקות. סגנון הבניה והגנים הזכירו את שחריתה של המאה החדשה… רוח קלה הניע את הנדנדות הריקות שעל מרפסת בית–המרחצאות… הפרופסור שאל עצמו מדוע נבחרה דווקא חממת–העבר הלזו לדיונים בנוראות ההווה.“
מקור: הנס האבה: השליחות. תרגום: שושנה עין–גד, הוצאת א. לוין–אפשטיין בע„מ, עמ‚ 50. האבה, כתב העיתון „פראגה טאגבלאט„, היה אחד ממאתיים עיתונאים שסיקרו את ועידת אוויאן. ספרו, Three Over the Frontier, נחשב לרומן הראשון העוסק בנושא הפליטים בתקופה הנאצית.