בקשו מהמשתתפים למקם את עצמם שוב על הברומטר על פי עמדותיהם לגבי ההיגדים שהועלו בשלב הראשון.
השוו את התוצאות בשלב זה עם התוצאות בשלב הראשון (בעזרת התמונות שצולמו בשלב הראשון).
דונו עם המשתתפים אם וכיצד עמדותיהם השתנו בעקבות היכרותם עם נושא ועידת אוויאן.
השאלות המרכזיות:
לדיון פתוח נוסף בשאלה „מהם שיקולים לגיטימיים ולא לגיטימיים לסירוב לקבל פליטים?“ ולקישור הנושא למצב כיום, ניתן להשתמש בנאום שנשא נציג ירדן בוועידה בברלין בשנת 2014, בה הוא הציג את הבעיות איתן מתמודדת ירדן עקב גל ההגירה של הפליטים מסוריה.
נאומו של מר נאסר ג‚ודה, שר החוץ הירדני, בוועידה בנושא הפליטים מסוריה
ברלין 28 באוקטובר 2014.
ירדן כיום מארחת 1.5 מיליון סורים, מתוכם יותר מ-600 אלף שהגיעו מאז תחילת הקונפליקט. פחות מ-9% מהם מתגורר במחנות פליטים. גידול האוכלוסייה כשלעצמה, על פי כל קנה מידה, הוא מעל ומעבר לאמצעים והיכולת של כל מדינה באשר היא, בלי קשר לכוחה הכלכלי.
הזעזוע למערכת החינוך שלנו כתוצאה מקליטת יותר מ-140 אלף תלמידים סורים הביא לגניזת תכניות פיתוח ורפורמה, והסיט את עיקר [המאמצים] לעיסוק בצפיפות יתר בכתות ובלימודים במשמרות כפולות במספר בתי ספר. שירותי הבריאות שלנו סובלים גם הם מזעזוע דומה, שכן מספר הפליטים הסורים הדורשים טיפול בבתי החולים הציבוריים גדל ב-250% בקירוב, ומספר החולים הזקוקים לניתוחים בבתי חולים ממשלתיים עלה בכמעט 600%.
במדינה הרביעית הענייה ביותר מבחינת משאבי מים, עליית הביקוש למים ב-16% בשנת 2014 הוא ענין קיומי בטווח הארוך. זאת משום שהמשאב המתכלה הזה מתרוקן בקצב גבוה כתוצאה מאירוח הפליטים הסורים, והפער בין המשאבים הקיימים והדרישה להם גדל באופן משמעותי. יתר על כן, הלחץ על תשתיות המים והביוב הגיע לרמות חסרות תקדים והוא בלתי נסבל.
בנוסף לשלושת המגזרים הבסיסיים האלה, ישנה השפעה כוללת על הכלכלה, שרותי הממשלה, התשתיות, הביטחון והמשאבים. אנו קרובים למצב של „תשישות המדינה המארחת“ – מצב בו אנו מגיעים לגבולות היכולות שלנו לתת מענה לצרכיהם של הפליטים הסוריים…. ככל שהמספרים גדלים לרמות בלתי נתפסות, התחרות על מרחב, שירותים, משרות, או הזדמנויות מתחיל ליצור חיכוכים. שכר הדירות באזורים מסוימים בירדן עלה ב-300% כתוצאה מהפליטים הסורים, והעול על הקהילות המקומיות הופך לבתי נסבל. בדומה לכך, צפיפות היתר בכתות עלה ל-41% מבתי הספר ושיעור תפוסת המיטות הגיע ל-95% בבתי החולים בצפון ירדן, והדבר מהווה אות ברור לכך שהאפשרות לחלוק [במשאבים] הגיעה לקצה גבול היכולת.
חמור מכך היא התחרות על הזדמנויות תעסוקה, שכן הסורים לא רק לקחו 130 אלף משרות השנה, אלא גם מתחילים להחליף ירדנים בשוק העבודה, וכך נוטעים זרעים של מתח בין הקהילה המארחת והפליטים…
ירדן – המדינה המארחת – היתה זו שבשלבים הראשונים של המשבר נתנה מענה לצרכים של הסורים, כשהם התחילו להגיע לירדן ב-2011. זו אותה קהילה שנמצאת היום בסכנה להידרדרות לעוני כתוצאה מכך שבתחילת הדרך היא קבלה את פניהם של הפליטים וארחה אותם. עד שיוגשם הפתרון הפוליטי למשבר הסורי,… שיצור סביבה שמתאימה לחזרת הפליטים לבתיהם, יש צרך דחוף בתגובה בינלאומית נמרצת כדי לתמוך במדינות המארחות. …הקהילה הבינ„ל חייבת לעזור לירדן לשאת את העול העצום הזה.
Zur Orientierung können folgende Quellen dienen (englisch):
