שלב 2 א׳ – המאורע ההיסטורי (עבודה עם מקורות ראשוניים).
המשתתפים ילמדו על הנסיבות ההיסטוריות הנוגעות ל“קינדרטרנספורט“, ידונו בהבדלים הקיימים בין חוויית פליטות של ילדים אל מול פליטות מבוגרים, וינתחו את המצב המורכב של הילדים; רגשותיהם, התקוות והחלומות שלהם.
שלב 2 ב׳ – רפלקציה.
המשתתפים יחשבו על השאלה מדוע עמדו לרשותם מקורות שונים מאוד לקריאה ולניתוח: מצד אחד מידע על ה״קינדרטרנספורט״, ומצד שני מידע על הסיקור התקשורתי של משבר הפליטים הנוכחי.
שלב 2 א׳ – המאורע ההיסטורי (עבודה עם מקורות ראשוניים)
המנחה יסביר כי במטרה לבחון האם הטענות וההבחנות שנעשו בשלב 1 נכונות (לדוגמה, אם אכן קל יותר להיות ילד פליט, על פני פליט בוגר), ננתח כעת בפירוט מקרה מסויים: את פרשת הקינדרטרנספורט, כמקרה בוחן. במסגרת מבצע ההצלה „הקינדרטרנספורט“ – מאמץ מאורגן להצלת ילדים פליטים יהודים מגרמניה, מאוסטריה ומצ’כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה, נשלחו כ -10,000 ילדים, ללא הוריהם, לבריטניה.
בקבוצות קטנות, המשתתפים ידונו בחוויותיהם של ילדים פליטים – על סמך עדויות שונות של ילדי הקינדרטרנספורט.
שלב 2 ב׳: רפלקציה
קיבלתם מקורות שונים מאוד לקריאה ולניתוח: מצד אחד מידע על ה״קינדרטרנספורט״, כולל עדויות של ילדים שניצלו על–ידי מבצע זה; ומצד שני מידע על הסיקור התקשורתי של משבר הפליטים הנוכחי.
מה יכולה להיות הסיבה לכך שאין בידינו/ שלא מגיעות אלינו עדויות עכשוויות של ילדים פליטים?
כל קבוצה מקבלת
א) חומר רקע על מצבם של יהודי גרמניה, אוסטריה וצ‚כוסלובקיה, וכן על הקינדטרנספורט, כמו גם רשימה של מילות מפתח שיכולות לסייע במהלך הדיון בעדויות.
ב) עדויות שונות של ילדים יהודים פליטים, שיש בהן התייחסות להיבטים הבאים: החיים לפני ואחרי עזיבת גרמניה, לפרידה על הרציף; לחוויה חיובית וחוויה שלילית של היות ילד פליט.