בקבוצות קטנות, קראו בבקשה את העדויות המצורפות. כל קבוצה מקבלת גם מידע קצר על מצב היהודים שהצריך את מבצע ההצלה הזה, כמו גם רשימה של מילות מפתח/ היבטים שיוכלו לסייע לכם בדיון בעדויות.
ערב עליית הנאצים לשלטון, חיו בגרמניה כחצי מיליון יהודים שזכו לשוויון זכויות ושראו עצמם כחלק מהחברה הגרמנית.
בעקבת עליית המשטר הנאצי והצעדים האנטי–יהודיים בהם נקט בשנות השלושים, חלה תמורה קיצונית במצב היהודים. גם הילדים היהודים נפגעו: מספר התלמידים היהודים בבתי הספר הוגבל ל 1.5% מכלל התלמידים, הם הופרדו בכתות מהתלמידים הלא היהודים, נאסר עליהם להשתתף באירועי ספורט והם היו חשופים לפגיעה נפשית מחבריהם לכתה ומהמורים.
ב-1938 גרמניה הנאצית סיפחה אליה את אוסטריה והשתלטה על צ‚כוסלובקיה, ויהודי ארצות אלו נקלעו גם הם לדיכוי הנאצי.
שיא הפגיעה הפיסית ביהודים באותה תקופה היתה בפוגרום „ליל הבדולח“ בנובמבר 1938. בהתקפות על יהודי גרמניה ואוסטריה הוצתו בתי כנסת ובתי עסק של יהודים, עשרות יהודים נרצחו ועשרות אלפים נאסרו. בעקבות „ליל הבדולח“, היהודים הנואשים הגבירו את מאמציהם להוציא לפחות את ילדיהם מגרמניה. שערי מדינות העולם היו סגורים במידה רבה בפני הפליטים היהודים, אך לאחר אירועי „ליל הבדולח“ ממשלת בריטניה הסכימה לקלוט כמה אלפי ילדים פליטים יהודים. ארגוני הסיוע לפליטים דאגו לסידורי הנסיעה, להעברת הילדים לבריטניה ולקליטתם במוסדות ובבתי משפחות בריטיות.
הילדים הגיעו מגרמניה, אוסטריה וצ‚כוסלובקיה. רוב רובם נסעו ברכבת עד הולנד ומשם הגיעו במעבורת לאנגליה. חלק מהילדים נשלחו ישירות למשפחות אומנה (יהודיות ולא יהודיות), והאחרים נשלחו למחנה קבלה עד אשר יימצא להם סידור מתאים. חלקם נשלחו מאוחר יותר לפנימיות.
במהלך המבצע, מדצמבר 1938 ועד לפרוץ המלחמה בספטמבר 1939, הגיעו לבריטניה כ-10,000 ילדים פליטים, כ-80% מהם יהודים. רוב רובם של בני המשפחות שנותרו בגרמניה נספו בשואה.
מילות המפתח הבאות יכולות לסייע לכם בדיון בעדויות. מה דומה בהן? מה שונה?
פרידה ברציף הרכבת
שפה/ תרבות
החברה הקולטת
חוויה חיובית
חוויה שלילית
רגשות/ נקודת מבט על העולם
אכזבה/ הכרת תודה
המסע
הרהורים על הזהות
התייחסות לחיים לפני הקינדרטרנספורט
החיים לאחר המלחמה/ גורלם של ההורים
חלומות ותקוות לעתיד
תחושת אשמה