דף הביתפרשת הספינה סנט לואיסשלב 2: עבודה עם מקורות ראשונייםדף עבודה: קבוצה 5

דף עבודה: קבוצה 5

הנחיות

קראו את המכתב הימי הנואש לנשיא רוזוולט, כמו גם קטעים מן האמנה בנוגע למעמדם של פליטים. המכתב לנשיא רוזוולט מסתיים במשפט: ” אנו מבקשים עזרה ובוטחים באנושיותך״. אילו טיעונים היו יכולים להעלות פליטים כיום ומדוע?

המכתב הימי שנשלח לנשיא רוזוולט

אמנה בדבר מעמדם של פליטים, 1951 (ידועה גם כאמנת הפליטים, 1951)

הוועידה בדבר מעמדם של פליטים התכנסה במשרד האירופאי של האומות המאוחדות בגנבה בין ה-2 ל -25 ביולי 1951. נציגיהן של 26 ממשלות שונות השתתפו בה. להלן כמה מההמלצות שהוועידה אימצה פה אחד:

סעיף 1 לאמנה הגדרת המונחפליט
א. לעניין אמנה זו יהא המונחפליטחל באדם
(1)
הנחשב כפליט לפי ההסכמים מיום 12 במאי 1926 ומיום 30 ביוני 1928 או לפי האמנות מיום 28 באוקטובר 1933 ומיום 10 בפברואר 1938, לפי הפרוטוקול מיום 14 בספטמבר 1939 או לפי חוקת הארגון הבינל לענייני פליטים;

ההחלטות בדבר אי כשירות שנתקבלו על ידי הארגון הבינלאומי לענייני פליטים במשך תקופת פעולתו לא ימנעו מליתן מעמד של פליט לבני אדם שנתקיימו בהם התנאים בפסקה (2) של סעיף זה;

(2) הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל מאורעות שאירעו לפני 1 בינואר 1951 ובגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;

ארץ אזרחותו”, באדם שיש לו יותר מאזרחות אחת, פירושוכל אחת ואחת מן הארצות שהוא אזרח שלהן, ולא יראו אדם כמשולל הגנתה של ארץ אזרחותו, אם לא הזקיק עצמו להגנתה של אחת הארצות שהוא אזרח שלה, ואין לכך כל נימוק יפה על סמך פחד מבוסס.

סעיף 33 לאמנה – עקרון אי ההחזרה (Non Refoulement)

אף מדינה החתומה על האמנה לא תגרש ולא תחזיר פליט בדרך כלשהי אל גבולותיהן של ארצות שבהן יהיו חייו או חירותו בסכנה מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או להשקפה פוליטית מסוימת.”  

Materials for Download