לנוכח משבר הפליטים באירופה – בעיקר בהתייחסות למספר הולך וגדל של אנשים שהגיעו לאיחוד האירופי בשנת 2015 – אנשים רבים וגופי תקשורת חיפשו השוואות לעבר, ולעתים הצביעו על „הקבלות בולטות בין העבר להווה“. אחד האירועים ההיסטוריים הבולטים בשיח זה היה „הקינדרטרנספורט“, כאשר ההתייחסות אליו נגעה לעמדותיהן של ממשלות ולשיח התקשורתי והציבורי סביבו.
אנא קראו את הטקסט הקצר הבא שנכתב על ידי ד“ר ג’סיקה רייניש, וחשבו: מה תרומתו של הדיון האקטואלי במקרה של הקינדרטרנספורט?
נסו להציג את הדיון באחת מהדרכים הבאות: מאמר קצר בעיתון; ראיון בתוכנית, נאום בפני הקהילה הבינלאומית בנושא הפליטים.
השימוש בהיסטוריה וחיפוש תקדימים [בעבר] לעולם לא נעשים באופן נייטרלי. כל פרויקט פוליטי יכול למצוא אישורים מן העבר על ידי קריאה סלקטיבית או לא נכונה של הראיות ובידודן מהקשרן. אין זה הופך אותן לייצוגיות או שימושיות. מתיחת קו ישר בין שני אירועים שדומים באופן שטחי היא במקרה הטוב ביותר מטעה, ובמקרה הגרוע ביותר לא כנה ופשוט שגויה. אין הכוונה שדוגמאות היסטוריות הן חסרות תועלת, אך כן חשוב שלקחים מהעבר יופקו בצורה יותר מבוקרת. עלינו לשאול: מה ייחודי בכל משבר פליטים, ומה לא? אילו דפוסים ופרטים שנתקלנו בהם בעבר עדיין רלוונטים כיום? אילו סוגי פתרונות מעולם לא צלחו; ואילו מהם זכו להצלחה מסוימת ואולי ניתן להשתמש בהם שוב?
מתוך המאמר „ענייני ההיסטוריה … אבל איזה מהם? לכל משבר פליט יש הקשר „, שנכתב בספטמבר 2015 על ידי ד“ר ג’סיקה ריניש, מרצה בכירה בתולדות אירופה המודרנית בבירקבק קולג ‚, אוניברסיטת לונדון.
